"אני אחד מ-807 השומרונים החיים כיום בישראל", אומר לנו גיא יהושע בפתח השיחה. כשאנו שואלים אותו איך הוא יודע את המספר המדויק לרגע זה, הוא מחייך. "אנחנו קהילה קטנה, כולם מכירים את כולם, יודעים אפילו מי בהיריון, כך שהמספר בהחלט מדויק". גיא מתגורר עם משפחתו בחולון, שם מתגוררת חלק מהקהילה השומרונית, ומדריך סיורים על העדה השומרונית במרכזה בשומרון.
שומרונים, נעים להכיר
מוצאה של העדה השומרונית נתון במחלוקת. לפי הגרסה השומרונית, שורשיהם נטועים עוד בתקופת נדודי ישראל במדבר, בעוד לפי הגרסה בספר מלכים השומרונים הם גרים שהתגיירו לאחר שהגיעו לישראל על ידי מלך אשור.
כך או אחרת, שמם של השומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, בעוד ממלכת יהודה, היהודים, נקראו כך על שם מושבם ביהודה. לדברי גיא יהושע, הפילוג נוצר בימי בית שני, כאשר השומרונים ביקשו לקחת חלק בבניית בית המקדש, ונדחו על ידי היהודים, בטענה כי הם אינם משתייכים לעם ישראל.
השומרונים בתגובה החליטו להקים העתק לבית המקדש בראש הר גריזים. "זהו למעשה סלע המחלוקת בין השומרונים ליהודים. השומרונים מקדשים את הר גריזים שנמצא מעל שכם כמקום הקדוש ביותר שיש, בניגוד לירושלים שמקודשת לדתות אחרות".
"חלק מהישראלים סובלים מבורות באשר לחברה השומרונית"
חלק ניכר מהישראלים אינו יודע כמעט דבר על העדה השומרונית, חלק אחר אולי ביקר בסוכה שומרונית ושמע קצת מידע פה ושם עליהם, אך מעט מאוד פעמים יצא לנו לשוחח על התחושה של שומרוני בתוך מדינת ישראל.
גיא, מה מייחד בעיניך את העדה השומרונית?
בעוד אצל היהודים יש יהודים רוסים, יהודים מרוקאים, יהודים שנוהגים לפי בית הלל או בית שמאי, אצל השומרונים מאמינים שכולנו היינו עם אחד, וכך הם שומרים על המסורת.
אבל על מה מבוססת "המסורת"?
הספר היחיד שעליו אנחנו למעשה מסתמכים באורח החיים שלנו אלו חמישה חומשי תורה. הם קצת שונים ממה שהישראלי הממוצע מכיר מבית הכנסת שלו. יש שוני בנוסח, ואנחנו מאמינים שהנוסח שאנחנו חיים על פיו הוא האותנטי.
גדלת בחולון, התחנכת בבית ספר ממלכתי. איך הסביבה קיבלה אותך?
בתור ילד קטן נתפסתי כמוזר. ילדים הם עם אכזר ולא חוסכים במילים מעליבות. אבל אחר כך, עם השנים אתה לומד להסביר ולייצג את עצמך ואת המקום שממנו אתה בא, כך שהמוזר הפך למיוחד. בצבא אתה יותר בוגר, לא מתבייש בזה, מציג בצורה נכונה ומקבלים אותך בצורה יותר טובה.
אילו סטיגמות יש בחברה הישראלית על השומרונים?
אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה סטיגמות, אבל בחברה האורתודוקסית ביהדות יש צורות הבנה של השומרנים שהן לא נכונות. למשל כאילו הם מקריבים עבודה זרה, או שהם לא חלק מעם ישראל. חלק מהישראלים סובלים מבורות ומחוסר ידע וחושבים שהם ערבים. בגלל חוסר הידע הרב הקמתי אתר אינטרנט על השומרונים, ואני כל הזמן עוסק בהסברה.
חולון ושומרון: הקהילות השומרוניות בישראל
בישראל מתגוררים השומרונים בשני מרכזים: בחולון ובהר גריזים בשומרון. מתברר שלא מדובר רק על שינוי גיאוגרפי אלא שיש הבדלים משמעותיים בין קבוצות אלה.
מה ההבדל בין הקהילה השומרונית בחולון והקהילה בהר גריזים?
"הקהילה נחלקת חצי חצי, כשכל חצי גר באחד המרכזים. השומרונים בהר גריזים דוברי ערבית, המבטא שלהם ערבי, והם קרובים יותר במנטליות שלהם לערבים, בשל הקרבה לסביבה, שזה די טבעי. השומרונים בחולון הם יותר ארצישראליים, דוברי עברית".
זה נשמע כמו שתי קהילות נפרדות לחלוטין.
לא. השונות בין הקהילות אין משמעותה שהשומרונים בהר גריזים הם לא משפחה קרובה שלי, למרות שאין קשר ויזואלי בינינו מבחינת צורת הלבוש או צורת הדיבור. אנחנו שומרים על קשר יום יומי, נוסעים לשם באירועים ובמועדים, וכמובן בחג הפסח.
גולת הכותרת השומרונית: חג הפסח
חג הפסח הוא גולת הכותרת בלוח השנה השומרוני, והוא נחגג לדברי יהושע, "לפי מה שהתורה מצווה, ולא כפי המסורת המקובלת אצל היהודים".
איך השוני בין היהודים לשומרונים בא לידי ביטוי בפסח?
"כולנו מתכנסים בשומרון בהר גריזים, ובמקום שולחן עורך של ליל הסדר, אנחנו עורכים זבח ואוכלים אותו במקום. כל הציבור מגיע לבוש לבן, כל בית אב מביא איתו כבש, שנצלה שם, זה טקס מאד עתיק, פרימיטיבי במובן החיובי של המילה".
איך טקס שכזה מתקבל בישראל המודרנית?
"זבח הפסח הוא גשר לשלום. באמת, לא כקלישאה. אפשר לראות בקהל קצין בצה"ל, לצד איש מארגון הפתח ששייך לעיריית שכם ומגיע לצפות בטקס, לידו חבר כנסת ולצידו רב. אם יהיה פה אי פעם שלום, הוא אולי יתחיל מהטקס הזה. למרות שכל אחד עם אג'נדה פוליטית, מדינית ודתית אחרת, הם יושבים יחד על ספסל אחד ומתלוצצים ביניהם".
חוץ מהבדלים בחגים כמו סוכות ופסח, יש שינויים מהיהדות גם במצוות אחרות?
"כן. למשל, השבת. אנחנו לא משתמשים כלל במוצרי חשמל. אפילו המקרר מנותק מחשמל. אין פלטה ואין מעלית או מזגן".
ואיך אתם מסתדרים כך?
"אנחנו אוכלים אוכל שכל אחד יכול לקנא בו. יש סלטים של שבת, עם המון ירקות ותבלינים וטחינה. זה צמחוני ובריא, והם גם מאד משביעים. אנשים שטועמים אותם אומרים שהם פראיירים שהם אוכלים בשבת חמין וג'חנון".
העדה השומרונית: רוצים להיות בסדר עם כולם
לאורך השנה מדריך יהושע סיורים מגוונים, שאליהם מגיעים אנשים מכל גוני החברה הישראלית.
מי מגיע לסיורים האלה?
"בני נוער הלומדים במגמת סוציולוגיה, מכינות קדם צבאיות שמסיירות בישראל כדי להכיר את החברה הישראלית, פנסיונרים, חוגים למיניהם וגם משפחות פרטיות הרוצות לחגוג יחד אירועים משמעותיים עם סיור מעניין".
מה השאלות הנפוצות שתמיד עולות בסיורים האלה?
"תמיד שואלים אם מותר לנו התחתן עם נשים יהודיות, שואלים על אורח החיים היומיומי, ועל היחסים בין השומרונים ליהודים, ובינם לבין הפלסטינים".
ואיך באמת מסתדרת הקהילה בשומרון עם השכנים הפלסטינים?
השומרונים הם ניטרליים. רובם משרתים בצבא, פרו ישראליים, ומאד מחוברים לארץ. אבא שלי היה חייל קרבי, וכמוהו כל העדה בני גילו. יחד עם זאת הם מבינים את המצב הנפיץ, ולא באים להעיר את המתים. הם לא עושים מחאה, אין לנו שום עניין לריב עם קבוצה זו או אחרת, אנחנו רוצים להיות בסדר עם כולם.
"הסיכוי היחיד לשלום הוא שהפלסטינים יבינו שההנהגה שלהם חוסמת אותם"
מה אתה חושב שיקרה כאן בעוד חמישים שנה – יש סיכוי לשלום?
אני לא חושב שיהיה פה שלום. כאן, מקרוב, אני רואה שהסיבה לכל הבלגן הזה היא לא פתירה. הסיכוי היחיד לשלום הוא אם האזרחים הפשוטים במדינות ערב ואצל הפלסטינים יבינו באמת שכדי לעשות שלום עם ישראל הם צריכים להבין שכדאי להם, ושמי שחוסם אותם זו ההנהגה שלהם".
אבל הפיגועים מגיעים לכאורה מהאנשים הפשוטים.
"הכול כסף. אין שום פיגוע שמגיע מתוך מניע למען שלום או חופש לערבים, הכול מונע מכסף. רק כשהאנשים הפשוטים יבינו את זה ויעשו מהפכה אצלם, יקרה השלום. תשעים אחוז מהפלסטינים רוצים שלום, הם רוצים שנבוא לקנות אצלם, ולהתפרנס בכבוד ולחיות בשקט".
