מחקרים וחשיבה מחוץ לקופסה: כך מגדלים תמרים בבקעה

אם יצא לכם לאכול תמרים בהולנד, צרפת או אנגליה, יש סיכוי גבוה שאלו הם תמרים שגדלו כאן, אצלנו, בבקעת הירדן. התמרים הישראלים מבוקשים מאוד ברחבי העולם, במיוחד "מלך התמרים", הלא הוא זן המג'הול שישראל מספקת 40% ממנו לעולם ורובו מגיע מבקעת הירדן. כיצד הפכה בקעת הירדן למעצמת תמרים?

בקעת הירדן היא ספקית התמרים המרכזית של ישראל, והיא אחראית על כ-38% מיבול התמרים של ישראל. אין זה מפתיע, אם כן, שכמחצית משטחי בקעת הירדן המעובדים משמשים כיום לגידול תמרים. מהו סוד החיבור בין בקעת הירדן לגידול תמרים? מה צופן העתיד בתחום זה וכיצד משפיע הענף על מרקם החיים בבקעה? חיפשנו את האדם שיכול להשיב לשאלות אלה, וכל החיצים הוכוונו אל ד"ר עקיבא לונדון.

הכירו את ד"ר עקיבא לונדון: חוקר תמרים בבקעה

ד"ר עקיבא לונדון, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הוא דוגמה לאיש אקדמיה שהוא גם איש מעשה.

ד"ר לונדון נמנה עם הגרעין החלוצי שיזם והקים את היישוב היהודי בדרום הר חברון, אזור שנחשב לקשה להתיישבות מבחינת תשתיתית אי אז בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. גם בשנים שלאחר ההקמה החלוצית המשיך ד"ר לונדון בעשייה, בתפקיד מנהל החברה לפיתוח הר חברון ומנהל החברה לפיתוח העיר העתיקה סוסיא. כיום מתגורר לונדון עם אשתו ותשעת ילדיהם ביישוב כרמל, שהוא היה ממקימיו.

תחום שבו האקדמיה מתחברת היטב לעשייה של ד"ר לונדון הוא תחום החקלאות בבקעת הירדן, שכן מחקריו האקדמיים מתמקדים בגידול תמרים, מה שהופך את ד"ר לונדון, או עקיבא, כפי שביקש אותנו לכנותו, לחוקר תמרים רשמי.

"ישראל היא מעצמת תמרים, יש כלפיה הרבה כבוד"

עקיבא, יש דבר כזה "חוקר תמרים"?

"בטח. התמרים, גידולם, המחקרים על מה שהיה בעבר ועל הפיתוחים שיש היום הם עולם ומלואו".

איך הגעת לתחום?

"לגמרי במקרה. אומנם אני בא ממשפחה חקלאית אבל מעולם לא עסקנו בגידול תמרים. אבי גידל פרדסי הדרים וגם פקעות פרחים ליצוא. תחום החקלאות היה מוכר לי מהבית, למדתי אותו גם באקדמיה וחשבתי באיזה כיוון להמשיך לדוקטורט. המנחה שלי הציע לי את נושא התמרים. התאהבתי בהם".

ישראל היא אכן שם דבר בעולם בתחום התמרים?

"כן, ישראל היא מעצמה בתחום. לא מבחינת הכמות, מבחינת האיכות. כשאני אומר שאני מישראל יש תגובות של כבוד. ישראל ידועה במחקרים, בחשיבה מחוץ לקופסה, בפיתוחים חדשים".

איזה סוג של פיתוחים וחשיבה יצירתית יש בגידול תמרים?

"כדי להבין זאת, אני מחזיר אותנו קודם כול לעבר הרחוק כדי להבין מה היה פה ולאן מנסים לשאוף ולהגיע כיום. גילו שעד סוף בית ראשון הייתה מסורת ארוכה מאוד של גידול תמרים. במקורות הוזכר שהיוונים והרומאים מדברים בשבחו של התמר הישראלי. באותה תקופה היה פיתוח בא"י שנחשב לפריצת דרך: פיתוח זני תמרים יבשים וחצי יבשים, שהחזיקו לאורך זמן לעומת התמרים הלחים. במיוחד אז, כשלא היה קירור, הייתה לכך חשיבות עצומה. לפני כ-2,400 שנה כתב תיאופרסטוס, מתלמידיו של אריסטו, שאפשר למצוא באזורנו תמרים בגדלים שונים – מגרגיר חומוס ועד גודל של כ-12 ס"מ לתמר אחד".

וואו, 12 ס"מ לתמר? זה ענק.

"כן, בהחלט. בחפירות שניהל יגאל ידין במצדה בשנות ה-60 נמצאו גלעיני תמרים שגילם הוא כ-2,000 שנה. כמה גלעינים נמסרו למגדלת תמרים מקיבוץ קטורה ואחד מהם התחיל לצמוח. בדקו את הזן שלו והגיעו למסקנה שמקורו כנראה בבבל והוא הובא לארץ לאחר השיבה מבבל. גילוי נוסף מהעבר הוא שהיה זן תמרים שמשקלו היה יותר מ-50 גרם לתמר. זה המון. הפרטים הגדולים ביותר של תמרים מזן מג'הול, שהוא הזן הגדול ביותר היום, שוקלים בסביבות 35 גרם".

אז מחקרי העידן המודרני שואפים להחזיר את תהילת העבר?

"כן, וכבר יש סימנים ראשונים להצלחה. גילינו זן שהובא מאנגליה, שפירותיו מגיעים למשקל גבוה. נטענו באזור עמק המעיינות עצים מזן זה וכבר יש פירות במשקלים כאלה".

"תמרים צריכים מים יותר מכל עץ בטבע"

אז כבר בתקופות עתיקות אזור הבקעה נחשב טוב לגידול תמרים?

"כן. האזורים הטובים ביותר לגידול תמרים הם אזורים חמים ויבשים. לכן בארץ האזור הטוב ביותר הוא בקעת הירדן, מהכינרת עד ים המלח. התמרים צריכים גם הרבה מים. למעשה הם צריכים מים יותר מכל עץ אחר בטבע".

הרבה מים? באזורים חמים ויבשים? איך זה מסתדר?

"נכון, לא קל למצוא את האזורים האידיאליים לגידול תמרים. תמרים לא מכסים שטחים גדולים במדבר. הם גדלים רק בנאות מדבר, אזורים העשירים במים בנוסף להיותם חמים ויבשים".

אנחנו לא ממש עשירים במים. איך מסתדרים?

"עם מחקרים וחשיבה מחוץ לקופסה. גילו למשל שהתמר יכול לספוג מליחות גבוהה ושהדבר לא מפריע לו לגדול היטב. התחלנו להשקות את התמרים במי קולחין. היום למשל מנצלים מגדלי התמרים בבקעה את כל מי הקולחין של ירושלים".

אילו עוד אתגרים ופתרונות נמצאו בגידול התמרים?

"דבר נוסף שמצאו הוא שהתמר גדל מהר מדי, 50–80 ס"מ בשנה, שזה הרבה. כדי להצליח להאביק את הפרחים וגם לקטוף את התמרים צריך כלי גובה יקרים מאוד. נעשה מחקר בבקעת הירדן שמטרתו לצמצם את קצב הגדילה. מצאו חומר מסוים שמוטמע בקרקע ושמצמצם את קצב הגדילה משמעותית".

וזה לא פוגע בעץ?

"לא, להפך. בדקנו אם יש תופעות לוואי כמו פחות פירות או פירות קטנים יותר ומתברר שבדיוק להפך. אין פגיעה ביבול, גודל הפירות אפילו גדל קצת ונראתה גם פחות היפרדות של הקליפה מהציפה, שמורידה את ערך הפרי בשוק. המחקר הזה נעשה ממש בימים אלה והמסקנות האלה הן רק ההתחלה אבל כבר אפשר לראות תוצאות בשטח".

"ה-BDS לא מקל על אף אחד"

איך לדעתך משפיע ענף התמרים על המרקם האנושי בבקעה?

"ענף התמרים משותף גם ליהודים וגם לערבים באזור. במשך שנים ערבים עבדו אצל יהודים, הם למדו את רזי המקצוע והיום ניתן לראות שטחים מעובדים במטעי תמרים. סביב יריחו למשל יש אלפי דונמים של תמרים. יש יצואנים שעובדים גם עם חקלאים יהודים וגם עם ערבים. ה-BDS לא ממש מקל על אף אחד".

אבל אם הבנתי נכון, האיחוד האירופי הוא צרכן נלהב של תמרים.

"נכון, בסופו של דבר צרכים יומיומיים גוברים על עקרונות…"

איך אתה רואה את ענף התמרים בבקעה בעתיד?

"התמרים הם ענף אבסולוטי. אחד משלושת הענפים הכי רווחיים שיש. אני לא רואה משבר בענף התמרים. בבקעה הענף ממשיך ומתפתח ויש נטיעות של כמה אלפי דונמים כל שנה. מנסים לנצל מקסימום מים לטובת התמרים וגם מקסימום קרקע – גם אזורים שוליים כמו גבעות שמעולם לא היו מעובדות מתחילים לשמש שטחי גידול לתמרים. צמצום ההוצאות בעקבות שיפור בטכנולוגיה מצעיד את הענף קדימה".

ולסיום, איך אתה רואה את הבקעה בעתיד, בעוד 70 שנה?

"אני לא רואה בה שינויים מהותיים. היא תמשיך להיות אזור של ישובים כפריים המתבסס בעיקר על חקלאות. נושא שמתפתח וימשיך להתפתח הוא תיירות חקלאית ואקולוגית, במיוחד בעונת החורף".