המילים "צמחי מרפא", שאמורות לשדר אותנטיות נינוחה, הפכו בשנים האחרונות לממוסחרות מדי. כמעט מדי יום אנחנו נחשפים לפרסום ממוסחר של מוצרי טיפוח טבעיים או תוספי מזון המבוססים על צמחי מרפא. חברת "עשבי קדם" שביישוב כרמל השוכן בדרום הר חברון, בניהולו של ד"ר אמיר קטרון, עושה את הדברים אחרת – עם הרבה כבוד לטבע, לצמחי המרפא ולאדם.
ד"ר אמיר קטרון: יש לו כימיה עם צמחים
קורות החיים של ד"ר אמיר קטרון אינם אופייניים לתחום צמחי המרפא. את הדוקטורט שלו עשה אמיר בהנדסה כימית, ולאחר מכן אף עבד שנים מספר בתעשייה הכימית בנגב. לא ממש איש הטבע והשאנטי שדמיינו לעצמנו כאשר נחשפנו למילים "עשבי קדם". ניסינו ללמוד מד"ר קטרון מה גרם למהפך הזה בחייו, מה מיוחד ב"עשבי קדם" ואיך מייצרים יחסים הדדיים בין אדם וטבע.
אמיר, איך מגיעים מכימיה לצמחי מרפא?
אולי נראה לך שאין קשר בין צמחים לבין כימיה, אבל זה ממש לא ככה. גם בצמחים יש הרבה מאוד כימיה. כל צמח הוא בעצם מפעל שמייצר חומרים שונים. עם הזמן התוודעתי לכך והכרתי את הצמחים המיוחדים באזור וזה סקרן אותי יותר ויותר. בהמשך נכנסתי לחברת "עשבי קדם" המגדלת צמחי מרפא, חלקם אנדמיים, ומייצרת מהם תכשירים טבעיים.
מהם בדיוק צמחי מרפא אנדמיים?
צמח אנדמי הוא צמח הגדל רק באזור מסוים. בישראל יש כ-150 מינים של צמחים אנדמיים. יחסית לגודלה של ישראל זוהי כמות גדולה והדבר נובע מכך שישראל מהווה מפגש בין שלוש יבשות: אסיה, אפריקה ואירופה. האזור שבו אנחנו נמצאים, בין ההר למדבר, הוא נקודת המפגש המדויקת בין אזורי אקלים – המדברי היבש והים תיכוני הלח – וגדלים בו צמחים הנחשבים אנדמיים לאזור זה בלבד, כמו אזובית המדבר.
ושאר הצמחים כאן זהים לאלה שיש באזורים אחרים בארץ?
גם צמחים שאינם נחשבים אנדמיים מייצרים באזור זה רכיבים שלא מתפתחים באזור אחר, כמו הורמונים צמחיים או חומרים נוגדי חמצון הידועים בהשפעה החיובית שלהם על הגוף.
מה המשמעות של תכונות אלה?
לתכונות יש משמעות גם בחקלאות וגם לגוף האדם. במרכז מו"פ יהודה הממוקם בקריית ארבע חוקרים ובודקים את אותם רכיבים ואת השפעת הסביבה המיוחדת על הצמחים. את הקמת המרכז יזמתי בשנת 1998. הוא פועל בחסות משרד המדע וכולל 20 חוקרים. עד 2012 הייתי גם המנהל המדעי של המקום.
אז זנחת את הפן המחקרי הזה כשעברת לעבוד בעשבי קדם?
ממש לא. עשבי קדם מקדישה זמן רב למחקר ולפיתוח. בחברה מועסקים יותר מ-45 איש, חלקם עוסקים בגידול וחלקם במחקר ובייצור. חלק מהמחקר מתייחס לקו התפר הייחודי שיש כאן, וזה אפילו בא לידי ביטוי בלוגו החברה שכולל ארבעה פסים: סגול בהיר, תחתיו פס תכלת, פס ירוק והתחתון הוא צהוב. הסגול הבהיר מסמל את הרי מואב, התכלת את ים המלח, הצהוב את המדבר והירוק הוא אנחנו, הצמחייה הגדלה על קו התפר.
"אנחנו מגדלים צמחים לא רק לייצור – אלא גם לשימור מפני הכחדה"
מהם האתגרים שאיתם אתם מתמודדים בגידול צמחי מרפא?
אחד האתגרים הוא רעיית יתר. בעבר היו מגבלות מסוימות הקשורות למידת הרעייה באזור מסוים – היום מגבלות אלה בוטלו. במרכז מו"פ עושים מחקר על המשמעויות של רעיית יתר וחריש יתר ואיך אפשר להתמודד איתם. גידול הצמחים נועד לא רק לייצור, אלא גם לשימור של הצמחים עצמם – חלק גדול מהם נמצאים בסכנת הכחדה. מעבר לכך, הפקת התכשירים נעשית אצלנו ללא כל חומרים משמרים שמאריכים את חיי המדף. אנחנו בחרנו להתמודד עם האתגר ומוצאים לחומרים המשמרים תחליפים טבעיים.
תן לי דוגמאות למוצרים שלכם ולתועלות שלהם.
אחד המוצרים שלנו הוא שמן המיוצר בעיקר מדם המכבים. צמחים נוספים במוצר הם חי-עד, הדס ואזוביון, הגדלים כולם באזור הרי יתיר. שמן זה מרגיע מאוד עור רגיש ובעל אזורי אדמומיות. יש לנו כמה מוצרים לשיער ולעור הקרקפת כמו שמפו, תמיסה מימית המיועדת לשיער חלש, וסרום העוזר לקרקפת מגורה ונטייה לקשקשים. יש לנו מוצרים נוספים לאנטי אייג'ינג, לעור של מתבגרים, מוצרים המיועדים להקלה על כאבי שרירים, סינוסיטיס, גודש באף ועוד.
מי קהל היעד של המוצרים שלכם?
אנחנו משווקים את המוצרים גם בארץ וגם בחו"ל. באירופה יש הערכה רבה למוצרים המיוצרים על טהרת הצמחים ללא חומרים כימיים. בארץ אנחנו משווקים ברשתות פארם וגם בבתי טבע, וקהל היעד הוא רחב מאוד – כמעט כל אדם, בכל גיל, יכול ליהנות מהמוצרים שלנו.
החזון: שמורה ביוספרית וטיילת אקולוגית
קו התפר שבו אתם נמצאים הוא לא רק גיאוגרפי, אלא גם דמוגרפי. צמחי מרפא יוצרים נקודות מפגש בין יהודים לערבים?
אנחנו עוזרים לבני אדם לפתור בעיות באופן טבעי. גם פלסטינים קונים את המוצרים שלנו, ומובן שכשמוצר עוזר לפתור בעיה שאדם מנסה כבר זמן רב לפתור ולא מצליח, זה יוצר חיבור בין עמים ואנשים. רפואה המבוססת על צמחים טבעיים קיימת באזור כבר שנים. אנחנו חיברנו את הרפואה המסורתית, המתבססת על מידע העובר מדור לדור ואשר פלסטינים רבים נותנים לה מקום של כבוד, יחד עם המדע והטכנולוגיה.
מה התוכניות שלכם להמשך?
אנחנו רוצים להפוך את האזור לשמורה ביוספרית, אזור שיאפשר גדילתם של צמחים ושל בעלי חיים, לצד התיישבות אדם. תוכנית נוספת שקורמת עור וגידים היא טיילת שאמורה לקום בין היישוב כרמל ליישוב מעון ואנו רוצים לשמר בה צמחייה ולטפח אותה לאורכה. הישג שכבר הושג הוא שישנה שמורת טבע מוכרזת בחלק קטן של רכס מעון וגם בהר עמשא.
איך אתה רואה את האזור בעוד 70 שנה?
אני רוצה, או אפילו מייחל, שאוצרות הטבע וההיסטוריה המדהימים שישנם באזור הזה יטופחו, שהאזור יזכה לביקורים רבים מכל העולם, ימשיך להיות מאוכלס, והכול תוך שמירה על שטחים פתוחים נרחבים שיאפשרו לצמחי המרפא להמשיך ולצמוח כפי שעשו כאן כל כך הרבה שנים לפנינו.
אם אתם נמשכים אל צמחי מרפא, מחפשים תכשירים טבעיים ואוהבים אנשים מעניינים, ביקור בעשבי קדם מתאים לכם בול. תצאו ממנו רגועים יותר, נפעמים מיפי הטבע ועם כמה מוצרים טבעיים שיעשו לכם טוב.
